עם פרוץ הקורונה משרדים רבים עברו לעבודה מהבית. עולם חדש התגלה לחברות רבות ופתאום גילו שאפשר גם אחרת. קבעון של שנים נפרץ ותפיסה שהייתה שייכת בעיקר לעולם הייטק החלה לחלחל גם לעולמות עסקיים נוספים. המודלים אשר הוקמו עם פרוץ הקורונה היו מהירים ובאו לתת מענה מהיר למצב, אך אין ספק שהם יצרו מציאות חדשה בעולם כולו על עבודה גמישה, הן לעובדים והן לארגונים. כתוצאה מכך אנו מוצאים את עצמנו בעיצומו של שינוי מהותי של שוק העבודה כולו.
הסטטיסטיקה מציגה את התחזית הזו במהירות: לפי מחקר של Accenture Future of Work Study 2021 ניכר כי 83% מהעובדים העולמיים טוענים כי המודל ההיברידי זהו מודל העבודה העתידי מבחינתם. עם זאת יצירת סביבה היברידית מצריכה מהחברות ליצור סביבה יציבה, תומכת, פרודוקטיבית ואיכותית. חברות רבות מצליחות לשמור על סביבה פרודוקטיבית ונראה עפ"י מחקר של פורבס כי הפרודקטיביות לא נפגעה.
מעבר ליתרונות הברורים של ההיברידיות (חיסכון בעלויות, גישור על המרחק, חיסכון בזמן), ההיברידיות טומנת בחובה גם חסרונות. העבודה העצמאית עלולה להיות לא אפקטיבית וכמו – כן העבודה הופכת ליחידנית ותחושת עבודת הצוות וחיבור הקשרים האישיים ומערכות היחסים הנרקמים במפגשים הפיזיים עלולים להתמסמס.
אז כיצד עושים זאת נכון?
- איזון – מודל עבודה היברידי נכון יוצר איזון בין המשרד לבית, כך שחלק מהימים ייעשו בעבודה מרחוק וחלקם במשרד. ההמלצה שלי לקבוע לפחות יום אחד בו כל העובדים נמצאים, על מנת לחזק, לקדם וליצור קשרים אישיים ועסקיים בין האנשים אשר בטווח הארוך מחזקים את החברה כולה. הרי בסופו של דבר אנו עובדים עם אנשים ואין כמו קשר אישי בכדי להבין עם מי אנחנו עובדים.
- חיבור ארגוני – מתוך מחקרים עולה כי אחד החסרונות של העבודה ההיברידית הוא שהעובדים חשים עם פחות אנרגיה ופחות חיבור בינאישי לאנשים בחברה. ממצא זה הגיוני, היות והם עובדים יותר זמן לבד, עם עצמם ופחות מתראים עם קולגות באופן פיזי. בשל כך אני רואה חשיבות בפעילויות ארגוניות, הדרכות, פיתוח צוותים, גיבוש וכו', בכדי לתרום לחיבור הארגוני של העובדים ובכך לתרום לתחושת השייכות שלהם לארגון מחד ולחיבור הבינאישי שלהם מאידך.
- סביבת עבודה נוחה – בהתאם למדיניות ההיברידית שנקבעה בארגון, על הארגון לוודא שישנה סביבת עבודה נוחה לעובדים בבית ובמשרד מבחינת טכנולוגית וציוד, בכדי שהעבודה תהיה פרודוקטיבית ונוחה ושווה בשני המקומות. כמו – כן חשוב כי כל הממשקים והכלים הטכנולוגים יוכלו לעבוד באופן שוטף על כל התוכנות והחיבורים הנדרשים, מבלי להאט או לסרבל את עבודתם.
- בקרה – מעבר לבניית מודל העבודה המתאים לארגון, חלק בלתי נפרד הוא בניית מערך בקרה בכדי לאמוד תוצאות ולקדם הצלחה. יש לאמוד גם במודלים היברידים את הספק העבודה, אפקטיביות העבודה, הבנה היכן כל אחד אפקטיבי ביותר ובאילו משימות וכו'.
ניתן להשתמש בניתוחים הללו בכדי לזהות דפוסי פרודוקטיביות ולהציע תובנות לגבי שימוש בתוכנה, שיתוף פעולה בין צוותים, מחווני שחיקה, צווארי בקבוק בזרימת העבודה ועוד. כך למשל אפשר להציע לעובד להתאים את לוח הזמנים של יום העבודה שלו לפי רמת האפקטיביות האישית שלו עם כלים מותאמים אישית.
בסופו של דבר המודל ההיברידי זהו מודל מתפתח ומתהווה אשר מתגבש ויתגבש בשנים הקרובות. אין ספק כי חלק בלתי נפרד מגיבוש המודל הוא יצירת מערכת בקרה בכדי ליצור פרודוקטיביות תוך חיבור בינאישי של העובדים זה לזה תוך חיבור לחזון לחברה ויעדיה. האיזון של העבודה ההיברידית זהו המפתח להצלחת המודל. עם זאת נראה ששוק העבודה לא יחזור אחורה לגישתו המסורתית של עבודה מלאה מהמשרד.
