אחד הדברים שמאפיינים אותנו כאנשים הוא ששינויים מאתגרים אותנו. גם כאשר אנו נמצאים במקום שאינו טוב לנו, אנו חוששים לעשות שינוי, כי לפחות את הפחות טוב שיש לנו – אנחנו מכירים. כאשר אנחנו קופצים להתנסות חדשה, למקום חדש עבורנו ואז הדברים משתבשים האכזבה קשה עוד יותר.
אז הנה, אזרנו אומץ ואנחנו רוצים לעשות שינוי. יש לנו מטרה מול העיניים, אנחנו בונים תכנית פעולה ברורה כיצד נוכל לממש אותה, כיצד נוכל להגשים אותה. אנחנו פועלים בכל הערוצים הנדרשים, עושים הכל לפי התכנית, אבל זה לא הולך. התכנית נשארת במקומה והמציאות מתקדמת למקומות אחרים.
אז מה עושים?
- זמן התאבלות – ציפיתם, רציתם, השקעתם ולא הצליח. זכותכם להתאבל על כך! קחו לכם את הזמן להתאבל, לכעוס ולהתעצבן, אל תעברו מיד הלאה. הזמן הזה הוא חשוב לתת מקום לתחושות התסכול, כי זהו חלק מהתהליך שעלינו לעבור ולהכיר בדברים. דחיקת התחושה הזו תביא לקריסה עתידית.
- ניתוח ממצאים – לאחר שעברתם הלאה, כעת בחנו את המציאות. בדקו מהן הנקודות בהן המציאות לא התיישבה עם התוכנית שלכם. בחנו מה היו המקומות שהפתיעו אתכם, מה היו המקומות בהם שיערתם כי יקרה אחרת, בדקו מהם הגורמים שלא התחשבתם בהם וכעת עליכם לקחת אותם בחשבון וכדומה. השלב הזה הוא משמעותי היות והוא יהווה את בסיס תכנית הפעולה הבאה שלכם.
- בחירה – כעת עומדות פניכם שלוש אפשרויות: לא לעשות דבר, לעשות שוב את אותו הדבר או לבנות תכנית חדשה. אתייחס לאפשרות האחרונה. אתם יכולים להתחיל מחדש עם המסקנות שהגעתם אליהן, אך בשונה מהרגיל, התייחסו ל"שיבוש" בתוכנית. עשו "חישוב מסלול מחדש" ובחנו מה אתם יכולים לעשות אחרת כעת.
אז רגע לפני שאתם עושים "אחורה פנה" תהנו מהשיבוש (כן, כן ואת זה כותבת פרפקציוניסטית). מתוך טעויות ודברים שמשתבשים נולדת פעמים רבות הזדמנות אחרת ואפילו חדשנות. מחקרים גילו כי החדשנות הגדולה ביותר מתגלה כאשר שמים מגבלות, אז הנה, נוצרה לכם הזדמנות פז לחדשנות גדולה. אתם יכולים לבחור מה ניתן לעשות עם ההזדמנות הזו.
