היום אני רוצה להתייחס לתסביך שקיים אצל רבים, לצערי בעיקר אצל נשים, אבל משום מה לא מדברים עליו.
אני מנהלת הרבה יותר ממשרה אחת: קריירה, ילדים, בית, משפחה ועוד ועוד. מה לעשות , גם במאה ה-21 עדיין מתקשרים אליי (ולא לבן זוגי) כשהילד חולה, ועדיין אני (כמו נשים רבות) מהווה את עיקר הבית ומנהלת את כל מה שמסביב. עדיין, אחרי כל זה, אנחנו עדיין לא בטוחות בעצמנו. זה מדהים איך זה תופס אותי כל פעם מחדש. תופס אותי חזק חזק בבטן וגורם לי להתכווצות. הקול הקטן-גדול הזה שאומר לי בשקט בשקט: "אני לא מספיק טובה".
כן, כן, זו אני, שמנהלת את השיחה הזו עם עצמי. זה בכלל לא משנה שאני בעלת תואר שני בהצטיינות, זה בכלל לא רלוונטי שאני אשת קריירה מוערכת ומצליחה, שקיבלתי פרסי הצטיינות במהלך חיי, שיש לי לקוחות וקולגות שמאוד מעריכים אותי, זה פשוט לא רלוונטי.
הייתי שכירה כמעט כל חיי כיועצת עסקית, כשהחלטתי להפוך לעצמאית כיועצת ומאמנת עסקית, להתמקד בי ולעשות סוף סוף את מה שאני אוהבת באופן שאני אוהבת, פחדתי. פחדתי מה יגידו, פחדתי מהכישלון, פחדתי מעצמי. כאשר שיתפתי בקול רם את התכניות שלי, הופתעתי. כל מי שהיה משמעותי בחיי, כל מי שבאמת היה לי חשוב לשמוע את דעתו, אמר לי: "את תצליחי בגדול! זה ברור! יש לך את זה". ואז הגיע הרגע לצאת לעצמאות. הפכתי לעצמאית, אך הפחדים הפכו גם הם לעצמאיים, מנותקים וגדולים….
היה לי קשה להאמין בעצמי. סירבתי להזדמנויות שנפתחו בפניי, כי חשבתי שזה גדול עליי, שאני לא מספיק טובה. בפעם הראשונה שסגרתי עסקה, אמרתי לעצמי: "אוי ואבוי, איך אני אעשה את זה? אולי היה עדיף לא לקחת את זה בכלל? אולי אני לא מקצועית מספיק? אולי אני צריכה ללמוד עוד קצת לפני?", ובמילים אחרות: "אני לא מספיק טובה".
בתהליכי ליווי עסקיים שאני מובילה עם ארגונים ועצמאיים, אני מוצאת את הקול הזה כמוטיב קיים, אך כזה שלא מדברים עליו.
אז מה עושים??? התחלתי עבודה על עצמי. עצמתי עיניים וחשבתי לי במה אני טובה ורשמתי לי את זה. אחר כך רשמתי לי את כל ההצלחות שלי.
התחלתי לכתוב למה בחרו בי, אילו יתרונות, כישורים ועוצמות יש לי, וכן, למה דווקא אני. לאחר מכן כתבתי גילויים חדשים ופריצות דרך שהיו ללקוחות שלי בעקבות הליווי שלי.
לאט לאט הגיחה תחושת גאווה והצלחה. הבנתי, שאם אני מציגה את עצמי בצורה כזו לאחרים, העוצמה שלי מועברת הלאה וחוזרת אליי שוב בעוצמה גדולה עוד יותר.
בכדי להוסיף ולהגדיל את התחושה רשמתי לעצמי "אני עוצמה" על עשרות פתקים. הפכתי את זה למשימה משפחתית, וככה הילדים שלי הסתובבו בבית כשהמשימה שלהם היא להדביק "אני עוצמה" בכל מקום אפשרי. ככה הבית שלי התמלא עוצמה, אני התמלאתי עוצמה והתחזקתי. לא נתתי לקולות הללו לחדור שוב.
זה המקום להגיד, כי לפעמים אני עדיין שומעת את הקולות האלו, אבל אז אני מסתכלת לי בארנק, קוראת לי במה אני טובה ומהן ההצלחות שלי, מוקירה את עצמי על כך ומסלקת את הקולות הללו שוב.
אז קדימה, עשו לכם מתנה ששווה הון, רשמו לכם לפחות 5 דברים טובים שיש בכם ולפחות 5 הצלחות שהיו לכם. הטמינו את זה בארנק וסלקו את הקולות כי כל אחד מאתנו טוב ומצליח בדרכו.