לכל אחד מאתו יש את הלחם והחמאה ואת התשוקה שלו. האידיאל היא שתהיה לנו תשוקה ללחם וחמאה.

סיפור על לחם, חמאה ותשוקה

מה קורה כאשר אנחנו רוצים לשנות את המקצוע שלנו? מה קורה כאשר אנחנו רוצים לעבור לתחום שונה לחלוטין, האם נוטשים את התחום הישן בכדי להתמקד בתחום החדש? האם מנסים גם וגם? האם יש מקום להצבת מטרות עפ"י מודל SMART? איך מתמודדים עם העודף מוטיבציה שיש לנו בתחום החדש וחוסר מוטיבציה בתחום הישן? אנחנו מרגישים שאנחנו יכולים בתחום החדש להציב יעדים, להשתמש במודלים, ואילו בתחום הישן, אפילו מודל SMART מרגיש לנו מאתגר ולא ממש חכם, כי אין לנו את האנרגיה לכך.
בדילמה הזו אני נתקלת אינספור פעמים במסגרת ייעוץ עסקי לעסקים. אנשים שעושים שינויי מקצוע או יוצאים לדרך עצמאית חדשה. אז אני רוצה לספר לכם את הסיפור שלי על הלחם, חמאה ותשוקה.

ניקח לשם הדוגמה עובדת הייטק שרוצה לפתוח בקריירת צילום. התשוקה הגדולה שלה זהו הצילום, אך כעת הדרך שלה להתפרנס, הלחם והחמאה, זוהי עבודת ההייטק. האידיאל הוא שהתשוקה הגדולה שלנו תתמזג עם הלחם והחמאה, כלומר שאנחנו עובדים במה שאנחנו אוהבים וממשים את עצמנו וכך שבעים נפשית ופיזית.

אז מה זה הלחם והחמאה? זהו המענה המיידי לפרנסה. זהו המקור הקיים שלנו להכנסות אותו אנחנו יכולים להשיג כעת. האידיאל היה שהוא יהיה מחובר לתשוקה שלנו, למקום שמרגש אותנו להיות ולעסוק בו, אבל הוא יכול להיות העיסוק הישן שלנו. כאשר היכולת להתפרנס קיימת באופן מיידי מהתעסוקה העתידית שאנחנו רוצים לעסוק בה, כלומר אם נחזור לדוגמה שלנו, אז ישנה אפשרות מיידית להכנסות מהצילום, אז התשוקה והפרנסה היומיומית מתחברות ומתחילים לפעול כפי שהיינו פועלים בכל עסק חדש.

עם זאת כאשר יש לנו תשוקה גדולה, פעמים רבות מאתגר אותנו לכמת אותה למטרות קונקרטיות, ברורות, כפי שעושה מודל SMART למשל ומשם ליצור אסטרטגיה עסקית ממשית. קל לנו יותר להתחבר לתשוקה שלנו, לפעול מתוכה, ולאו דווקא להתחבר למודלים, אפילו אם טוענים שהם חכמים…

אבל מה עושים כאשר הלחם והחמאה נמצאים בעיסוק הישן שלנו, שכבר אין לנו אנרגיה ותשוקה אליו? מה עושים כאשר התשוקה שלנו נמצאת במקום אחר? כאן מתחילה הבעייתיות. זהו אתגר מספר היבטים: האחד, היבט האנרגיה, היכולת להניע את עצמנו לפעולה בעיסוק הישן כשאין לנו את האנרגיה הזו. השני, הוא חוסר מיקוד, תחושה שאנו עומדים בפני "דילמת הקינדר" גם וגם וגם, אבל למעשה נותרים ללא כלום. השלישי, הוא ניהול המשאבים. גם ככה עסק עצמאי מאתגר בהיבט ניהול המשאבים שלו, אז עכשיו שני עסקים? שאחד לא מעניין אותי במיוחד והאחר עוד לא מכניס הכנסות? ממש כיף אמיתי.

אז מה עושים?

  1. שינוי תפיסה – בואו ננסה ליצור שינוי בתפיסה שלנו. אם נוכל להציב את הלחם והחמאה כחלק מהדרך שמאפשרת לנו להגשים את התשוקה, ונוסיף על כך הגדרה ברורה של לוחות זמנים, כלומר עד מתי אנחנו מתכוונים להמשיך בפעילות הישנה, ניצור לנו ציפייה ותכנית עבודה ברורה ,שתוכל למקד אותנו לעבר המטרה שלנו.

  2. הגדרת משאבים – המשאבים שלנו מוגבלים ועלינו להגדיר באיזה אופן אנו מחלקים אותם. עלינו לעשות מיפוי של המשאבים העומדים בפנינו: זמן, כסף, כוחות נפשיים וכדומה. נדרשת הקצאת משאבים מחודשת בכדי לזרוע זרעים בעסק החדש, ומאידך להמשיך ולהשקיע בלחם והחמאה שאנו מקבלים מהקיים. הגדרה ברורה של המשאבים תעזור לנו ליצור את איזון שאנו רוצים בין שני העסקים.

  3. הגדרת מטרות ויעדים – הגדירו מטרות לכל אחד מהעסקים. מה אתם רוצים להשיג? היו ברורים, הגדירו מטרה לפי מודל SMART בכדי שזו תהיה באמת מטרה חכמה שתוכלו להשיג אותה. מוזמנים לקרוא כאן את המאמר על מודל SMART שיסייע לכם בהגדרת המטרה.

לכל אחד מאתו יש את הלחם והחמאה ואת התשוקה שלו. האידיאל היא שתהיה לנו תשוקה ללחם וחמאה. היה ולא כך הם פני הדברים, פעלו בכל הכוח בכדי שזה יקרה וראו את התקופה הזו כתקופת ביניים. מודל SMART יוכל לסייע לכם להתקדם לעבר התשוקה שלכם, היות ותהיה לכם מטרה ברורה מולכם.

היה מעניין?

מזמינה אותך להיפגש איתי ונראה איך אפשר ליישם את זה בעסק שלך!
רק למלא את הפרטים, הקפה והפגישה עליי!

מזמינה אותך לשתף:)