בתהליכים שאני מובילה מול ארגונים ועצמאיים, אני מוצאת שהאנשים רוצים להשביח את מצבם, לעבור למקום טוב יותר, הגיוני למדי. עם זאת כאשר אני שואלת אותם מתי השקעתם בנכס הכי משמעותי שלכם, הם עונים לי על העסק, על הילדים ועוד נכסים טובים ונפלאים, אבל לא על הנכס החשוב ביותר.
אנחנו באופן טבעי נשקיע בילדים שלנו, בבני הזוג שלנו, בעסק וכו', הרבה לפני שאנחנו נשקיע בעצמנו. יש אצלנו את הרושם שאם "נעז" להשקיע בעצמנו, זה אולי קצת אגואיסטי, כך שגם אם אנחנו מפרגנים לעצמנו במשהו, אנו מיד חשים צורך לפצות על כך – לעשות משהו מקביל ליקרים לי, לא לפרגן לעצמי על כך, להרגיש לא בנוח ועוד ורסיות מגוונות של ייסורי מצפון….
אז אני רוצה לבשר לכם, אתם הנכס הכי יקר שיש לכם. נקודה. ההשקעה בעצמנו מאפשרת לנו להיטען מחדש, לאגור כוחות, ואז הרבה יותר קל לנו לתת.
עסקים מצליחים מנוהלים ע"י אנשים מצליחים שמשקיעים בעצמם. רק כאשר אנו משקיעים בעצמנו, עושים את מה שבא לנו, מחוברים ל"אני" שלנו באמת, נותנים לעצמנו זמן איכות ועושים את מה שאנחנו הכי אוהבים, רק אז אנו מתמלאים באנרגיות ומוכנים להתחיל להשקיע בנכסים האחרים שלנו. ללא ההשקעה בעצמנו, אנו רק ניתן אנרגיה ונישאר ללא אנרגיה כלל.
פרגנו לעצמכם בדברים שעושים לכם טוב, בזמן איכות עם עצמכם במשהו עבורכם. כאשר אנחנו מתמלאים באנרגיה, יש לכם הרבה יותר אנרגיה לתת לאחרים, וכך באמת אתם יכולים להשביח את הנכסים שסביבכם.
אז הרשו לעצמכם להגיד בקול רם – אני הוא הנכס החשוב ביותר עבורי, ותתחילו להשקיע בנכס החשוב הזה, כי ההשקעה בו תניב את התשואה הגבוהה ביותר עבורכם ועבור הסביבה שלכם.
